"תחזור למיטה ילד," הוא אמר לי מעט ברוך. ואני, שכל כך רציתי לחבק את אמא ולהבין שזה לא חלום, ושהיא באמת חיה המשכתי להתקדם לעברה.
"תחזור למיטה ילד," הוא אמר לי מעט ברוך. ואני, שכל כך רציתי לחבק את אמא ולהבין שזה לא חלום, ושהיא באמת חיה המשכתי להתקדם לעברה. אבא היה גבוה וחזק. הוא לא רצה לאבד אישה נוספת אחרי המלחמה. הוא הרים אותי בקלות, נישק את ראשי ומבלי לדבר לקח אותי למיטה. הוא הניח אותי ואמר, "תנסה לישון ואל תדאג." הוא נישק אותי שוב ויצא מבלי לסגור את הדלת. אצל אבא לכל דבר היה משמעות. כשאבא שלי היה מנשק לי את הראש זו הייתה נשיקה מחנכת. נשיקה בלחי הייתה מאהבה. אבא אף פעם לא נישק אותי בלחי.
בין מציאות לדמיון, בין אמת לחלום, הכל אישי והכל אפשרי. 52 סיפורים קצרים על מצבים מהחיים כמו תור בסופר, חתונה או "פגישה עיוורת". אבל לכל מה שנראה רגיל, מתלווה תפנית מפתיעה.
הוצאת מוסקט 2014 | סיפורים קצרים | 131 עמודים
לספר דיגיטלי
סקירות וביקורות:
"קראתי והופתעתי. מהסיומים, מהפיתולים ומכל הספר בכללותו." מאיר עוזיאל
ראיה פרינוב - אתר נוריתה